הצטרפות לקבוצת חלי ממן
שם
טלפון
דוא"ל
יישוב
 

סיפור ההצלחה של חלי ממן


                                    

שלום לכם, אני חלי ממן. 
רוב חיי סבלתי ממשקל עודף, מתסכול, מפגיעה בביטחוני העצמי, מרתיעה ממעורבות חברתית וכמובן, מחוסר רצון להביט על עצמי במראה.
 

לאחר שנים רבות בצל ההשמנה, אני מבינה את הקושי להתחיל בדיאטה, את נקודות השבירה הרבות ואת המאבק היומיומי בדרך להצלחה. במהלך השנים ניסיתי דיאטות שונות – ברובן נחלתי אכזבה גדולה. רק כאשר הצטרפתי לקבוצת תמיכה טובה, נחשפתי לדרך אחרת והצלחתי להוריד 30 ק"ג ממשקלי בשמונה חודשים!

היום אני יודעת, שיכולתי להימנע מן המאבק שניהלתי מול משקלי באמצעות אינספור ניסיונות כושלים, בעזרת הכוח שביחד.

את קבוצות ההרזיה חלי ממן ייסדתי לפני כעשור, כאמור, על סמך עקרונות ההצלחה האישית שלי. התהליך אותו אני מלמדת הוא תהליך הרזיה מבוקר. הבסיס - שינוי הרגלי האכילה והחשיבה, בשילוב תזונה בריאה ונכונה. המטרה - הגעה למשקל יעד ושמירה עליו.

אני מפעילה באופן אישי צוות מקצועי המורכב מדיאטניות, מדריכות ומאמנות אישיות – כולן נשים שעברו אצלנו, בחלי ממן, את התהליך כולו. אנחנו יודעות להתמודד עם כל אותם "שדים" המתעתעים בכם מבפנים.

אני בת 39, מתגוררת בעכו, נשואה למיקו (שתמיד דוחף ומניע אותי), אם לארבע בנות מקסימות - לי, גל, טל ויובל. הסיפור שלי דומה לסיפורן של נשים רבות בגילאים שונים, ומתמקד בבעיה שכולנו מתעסקות בה ללא הרף - עודף משקל.
הסיפור שלי התחיל בגיל
12. הייתי ילדה ממוצעת, לא שמנה מדי ולא רזה מדי. בחופש הגדול השמנתי קצת (3- 2 ק"ג). זה התחיל להפריע לי, רק כשאחת השכנות ה"נחמדות" אמרה לי: "וואו, חלי, איך השמנת". כשאומרים לך משהו שאת יודעת שהוא נכון, זה פוגע. אז, כמובן, התחלתי דיאטת כאסח. ירדתי במהירות במשקל, כולם החמיאו לי מאוד, אך מהר מאוד העליתי את הכל בחזרה.

העלייה במשקל הייתה עבורי חוויה קשה. הייתי נערה יפה ותוססת, בגיל ההתבגרות, והעלייה במשקל שינתה למעשה את חיי ופגעה מאוד בביטחוני העצמי. נכנסתי למעגל השמנה מטורף. היום אני יודעת, שאם היה מי שידריך אותי באותה התקופה, הייתי מצליחה לאמץ לעצמי הרגלי אכילה נכונים ולהרגיש מצוין.

אף אחד לא נולד עם עודף משקל של 30 ק"ג. כולנו מתחילים באותם 3- 2 ק"ג, קצת יורדים, קצת עולים, שוב יורדים, וכך ונכנסים לסחרור גובר והולך. אם יורדים מהר - עולים מהר, ובלי להרגיש מתחילים לחיות במצב תמידי של דיאטה.

מלחמה אינסופית

בגיל 14, עברתי עם משפחתי לגור בארצות הברית, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות והג'אנק פוד. שם התחלתי ממש להשמין. השפע בשנות ה-80 באמריקה היה אינסופי וגם הרגלי האכילה הושפעו ממנו לרעה. במקביל, עולם הדיאטות היה כבר מפותח מאוד, כולל השימוש באבקות ובכדורים. אחרי שהעליתי 15 ק"ג, התחלתי לבלוע כל מיני כדורים להרזיה. שוב נכנסתי למערבולת ולא הצלחתי למצוא את הדרך החוצה. הרגשתי שאני נלחמת ורק טובעת יותר ויותר.

בגיל 17.5, הכרתי את מי שיהפוך לימים לבעלי. חברה שלי שכרה אצלו חדר, וכשבאתי לבקר אותה ודפקתי בדלת, הוא פתח ואמר: "כמה יפה - ככה שמנה". התאהבנו למרות עודף המשקל, כי במבט מאוהב – הכל נראה אחרת. גם כשהתחתנו סבלתי מעודף משקל - שקלתי כבר 85- 90 ק"ג. בהריון הראשון שלי פיתחתי רעלת הריון שגרמה לי להתנפח, ומשקלי הגיע ל- 100 ק"ג.

באותה התקופה עשיתי דיאטות כאסח, אבל האמת היא שלא היה בי ממש רצון להילחם. כבר התרגלתי למשקל שלי ומצאתי דרכים להסתדר איתו. מן הסתם, כן הרגשתי שהמשקל מפריע לי - כשהלכתי לקנות בגדים הרגשתי שאני חייבת להתפשר רק על בגדים של "דודות" ולא של "חתיכות", וכשהייתי יוצאת מהמקלחת הייתי מתעטפת מהר במגבת (שהייתה תמיד קטנה מדי), רק כדי לא להביט במראה.

ואז ילדתי את בתי השנייה. הייתי בת 22, ולמרות שבעלי מבוגר ממני ב-12 שנה, כולם חשבו שאנחנו בני אותו גיל. זה מאוד פגע בי, והפגיעה הזו היא שהביאה לנקודת המפנה ולשינוי. אז הבנתי שהבעיה שלי היא לא בגוף, אלא בראש.

שמתי לב לכך שאני אוכלת כשמשעמם לי וכשאני עצובה. לא הייתי מודעת למה שאכלתי, כי הייתי אוכלת תוך כדי עשיית דברים אחרים.

אז גם הבנתי שלעלייה במשקל אין סוף. כשנולדים אפשר לשער לאיזה גובה נגיע בעזרת סטטיסטיקות, אבל למשקל אין גבול.

אנחנו מומחים בהמצאת תירוצים ויודעים להאשים את יצרניות הבגדים שהקטינו את המידות ואת המייבש שמכווץ את המכנסיים, אבל מי שבאמת משתנה, זה אנחנו.
באותה תקופה חברה שלי המליצה לי להשתתף בקבוצת תמיכה להרזיה. לא האמנתי שאני זקוקה לקבוצה, כי חשבתי שאני יודעת מה הכי טוב בשבילי, אבל הסכמתי לתת לזה צ'אנס. הגעתי למפגש והייתי מזועזעת מהנשים השמנות שראיתי שם. אז עוד לא קלטתי שהייתי הכי שמנה מביניהן. הגעתי הביתה וסיפרתי על החוויה שעברתי לבעלי, והוא רק צחק ואמר שהוא אוהב אותי כמו שאני ושלח אותי לקנות עוד זוג נעליים (נעליים ותיקים - מפלטן של הנשים השמנות. עליהם לא תגיד המוכרת: "אין במידה שלך"). העובדה שהוא לא ממש האמין בי, רק דרבנה אותי להוכיח לו שאני יכולה.

התחלתי לעשות את כל מה שהמליצו עליו בקבוצה: להקפיד על ארוחות מסודרות ולספור קלוריות. בשבוע לאחר מכן, לא רציתי ללכת למפגש, כי הייתי בטוחה שהשמנתי. בעלי עודד אותי ללכת בכל זאת,  וכשנשקלתי התברר שירדתי 3 ק"ג. בשבוע שאחריו כבר הייתה לי מוטיבציה, קיצצתי בכמויות האוכל והייתי בטוחה שירדתי עוד 3 ק"ג, אבל התברר שדווקא עליתי בחצי ק"ג. נכנסתי לדיכאון, אבל גם הסתקרנתי: איך יכול להיות שכשאוכלים יורדים במשקל וכשאוכלים פחות - דווקא עולים? פתחתי את האינטרנט והתחלתי ללמוד על התהליכים הפיזיולוגיים - למדתי על פעולתו של הגוף ועל הדרך בה הוא מעבד את המזון. למדתי איך צריך לאכול כדי להיות שבעים. הבנתי שכששבעים, אוכלים פחות ואז, הפלא ופלא, האוכל לא שולט בנו - אנחנו שולטים בו. ככל שאימצתי את הרגלי האכילה החדשים - ירדתי במשקל, וככל שירדתי במשקל - קיבלתי המון מחמאות. תוך שמונה חודשים ירדתי כ- 30 ק"ג!

להצליח בגדול

אחרי שאמא שלי ראתה איך ירדתי במשקל (וכאן הזמן והמקום להגיד תודה לאמא שלי, שהיא אהובה המדריכה למי שלא יודע - תודה אמא!!!), היא החליטה שגם היא רוצה לעשות דיאטה וביקשה שאעזור לה. בהתחלה לא הסכמתי, אבל היא נדנדה והתעקשה ובסוף ארגנה עוד שש חברות וקבענו מפגש. הגעתי למפגש עם חוברת טיפים וכללים שהכנתי מראש ועם משקל ישן שקניתי בשוק הפשפשים. פתחנו קבוצה בסלון של אמא שלי בכל יום ראשון בערב. הנשים בקבוצה התחילו לרזות והתחילה התעניינות סביבי. משש בנות הפכנו ל - 30 ופתחתי עוד קבוצה ועוד אחת.

לאט לאט העסק התחיל להתגלגל לממדים מדהימים. פתחתי קבוצה גם אצלי בסלון, וכשמספר הקבוצות המשיך לגדול והסלון לא הספיק - עברתי לקרוון ששיפצנו בגינה. התחביב הפך למקצוע, ואני מצאתי את עצמי בעומס עבודה מטורף.
הדרכתי קבוצות מראשון עד חמישי ובמקביל השתתפתי בכנסים ובפגישות אחרי כמה חודשי עבודה מטורפים, הצטרפה אליי גם אחותי היקרה, חן. הפקדתי בידיה הנאמנות את ניהול המשרד. היא עושה זאת בדרך המקצועית ביותר עם כל הלב והנשמה, ועל כך מגיעה לה תודה גדולה!
 

עם התפתחות המשרד גייסנו עוד ועוד עובדים מסורים ונמרצים, וזה המקום להודות לכל צוות המשרד שעובד, טורח, ומעניק שירות נפלא הן ללקוחות והן לכל המנחים . תודה לכם !!!

 עכשיו אפילו בנותיי עובדות איתי בחופשים.

כשאדם שמן מחליט שהוא רוצה לרזות, הוא חייב להתחיל באופן מיידי וללא דחיות. מתוך הצורך הזה, התחלתי להעניק גם ייעוץ טלפוני. כשלא הצלחתי לעמוד יותר בעומס, הכשרתי מדריכות ופתחתי "קו חם" העונה על כל שאלה.

כיום עובדות בחלי ממן עשרות מדריכות מקצועיות, שנותנות את כל הלב והנשמה. ותתפלאו, אבל ישנם גם כמה מדריכים גברים, יקרים מפז.... (וכן, כולכם מקסימים ואני יודעת עד כמה אתם מסורים ומשקיעים, איך אתם מתייחסים לכל אחד ואחד מהמשתתפים ועד כמה אתם רוצים לראות אותם מצליחים).

160 קבוצות התמיכה לאורח חיים בריא של חלי ממן, מתפרשות כיום על כ-60 ישובים ברחבי הארץ, מקריית שמונה בצפון ועד רחובות, אשדוד, ירושלים.. והיד עוד נטויה. בנוסף, הקמנו קבוצות תמיכה רבות גם בחברות גדולות במשק הישראלי, בהן נמצאת רווחת העובד במקום הראשון.

אני מאמינה

אני מאמינה שאישה צריכה להרגיש טוב עם עצמה. אני לא מאמינה ברזון. אני לא מאמינה בצורך לקבוע משקל יעד חסר הקשר למציאות. אני חושבת שההישג החשוב ביותר הוא הרגשה פנימית טובה של האדם עם עצמו. חשוב ללמוד לחיות עם הגוף שלנו ולאהוב אותו, ולא להתעסק באובססיביות ברצון להיות רזה. כל אחת צריכה ללמוד לכבד את עצמה ולהפסיק להילחם בגופה, כי במלחמה אין מנצחים, רק מפסידים.

אני מלמדת שינוי תבניות חשיבה והתמקדות בחציה המלא של הכוס. גם כשנופלים, חשוב להפיק מכך לקחים ולהמשיך הלאה. אני מאמינה שלכל אדם יש תכונות חזקות ושצריך להתמקד בהן על מנת להתקדם ולהצליח, איש איש במשימתו.
משתתפים יקרים, אני מאמינה בכל אחד ואחת מכם ויודעת שכמו הרבה דברים בחיים, גם להיות שמן זו בחירה. אני יודעת גם, שמי שרוצה מצליח.
אוהבת אתכם ונמצאת איתכם לאורך כל הדרך,

 

חלי ממן